המטייל הישראלי הממוצע כבר התרגל לספוג את הכל: חקירות של ראש ממשלה, מיסים עולים, דירות במחיר של טירות, מצב בטחוני לא משהו. אבל דבר אחד הוא לא מוכן: להרגיש שהוא פראייר כוון שאנחנו שייכים לזן הישראלי המצוי זה קורה לנו הרבה. קודם כל הישראלי בודק בכל מקום אפשרי מה עסקת הנופש הזולה ביותר שאפשר לקבל. לא תמיד הוא קורא את האותיות הקטנות של ההצעה הכי זולה, ובלבד שהיא תהיה זולה! הרבה פעמים הזול יוצא יקר כי מתברר שכל מיני מרכיבים של הנופש לא נכללים כמו מע"מ, סוג החדר, כניסה לספא, כניסות לאתרים שהמלון נותן וכד'.השלב הכי חשוב זה השוואה עם אורחים אחרים במלון, לוודא שאכן הוא קיבל את הדיל הכי כדאי! לשם כך הוא מאתר אנשים נוחים לדיבוב במקומות אסטרטגיים כמו חדר האוכל, הבריכה או הספא, ואז באווירה הכי אינטימית הוא שולף את שאלת המאסטר: כמה שילמתם? אם ישמע שהשכן שילם פחות כי הגיע עם קבוצה מאורגנת, הוא מוכן להתנחם, אבל אוי ואבוי אם התברר שאותו שכן קיבל עסקה זהה במחיר נמוך יותר… זה פשוט יהרוס לו את החופשה, ולא חשוב שהמחיר באופן כללי היה מאוד זול כי המלון עשה מבצע לאותו שבוע.אבל אם יתמזל מזלו ואכן שילם מחיר יותר נמוך מהשכן, אוהו! ברגע זה הנופש שלו השתדרג בכמה רמות. הוא יחייך חיוך של ניצחון וילחש לשכנו: 'אני השגתי דיל חבל על הזמן'. אולי גם יוריד כמה שקלים ליתר בטחון…
הוא רוצה לומר לו במילים אחרות: אני חברמן ויודע להסתדר יותר טוב ממך!
הטעם המתוק ילווה אותו כל היום, וכמובן ישתף את אשתו בסוד ההצלחה שתעריך את הבעל החכם שהוא לא פראייר…
סיפר לי לקוח, איש חכם ובעל ניסיון, שכשהוא יוצא למלון ונתקל ב'שאלת המילניום' כמה זה עלה לך, הוא תמיד מוסיף 20% על המחיר ששילם. שאלתי אותו: למה? והוא ענה: אם היית רואה איזה שמחה אני גורם לאותו אדם במחיר שאמרתי לו – היית מבין אותי. עשיתי לו את היום ואולי גם את כל הנופש! בטח עשיתי לו גם 'שלום בית'. אז למה לא לעשות חסד עם יהודי?….
